17 במרץ 2013

המסע לארץ האפשרויות-מסע להכלה והעצמה

במסע לארץ האפשרויות, נפגשת קבוצת תלמידים אחת לשבוע לשעה וחצי של  פעילות משותפת.
דרך סיפורו של שחר, גיבור הסיפור "המסע לארץ האפשרויות",  והפייה עליזה, עוברים התלמידים מסע מרתק של הכלה והעצמה אישית וקבוצתית.
במסע לארץ האפשרויות, מקבלים התלמידים הזדמנות לשיח רגשי מעמיק ובאווירה תומכת, עם חוקי שיח ברורים, כל אחד מהם יוצא למסע הפרטי שלו להגשמת חלומות.


במהלך הפעילות הנמשכת 9-10 מפגשים,  מגדיר התלמיד את החזון שלו, גוזר ממנו יעדים ומטרות, לומד כי הגשמת חלומות מלווה בתהליך של צעד אחר צעד, מכיר את החסמים והמעצורים האישיים שלו ("שדוני הפחד"), מתוודע לקולות הפנימים והחיצוניים המחזקים אותו ולומד להשתמש בהם, מכיר את המשמעות  של מחשבה-מילה-מעשה ("כוחן של המחשבות החיוביות") ובתהליך מתמשך רוכש כלים ומיומנויות לתקשורת אישית ובינאישית, להעצמה וחיזוק הביטחון והדימוי העצמי.
 

מפגשי "המסע לארץ האפשרויות", הינם מפגשים חווייתיים ביותר ומלווים במתודות ודינמיקות מגוונות כגון: קלפי השלכה, ציור, דמיון מודרך, כתיבה אינטואיטיבית, תנועה, משחקי סימולציה, דרמה יוצרת ועוד.

הכלים אותם רוכש התלמיד, מחזקים את המודעות הפנימית שלו, מכשירים אותו לנהל את עצמו ולעשות על עצמו תהליכי רפלקציה, משפרים באופן משמעותי את בטחונו העצמי ודימויו העצמי ומכאן, שגם המוטיבציה ללמידה וההישגים  הלימודיים משתפרים.

6 ביוני 2012

מה בין מעגל, סינרגיה ויאנוש קורצאק

בימים אלה, אני לומדת את נושא המעגל דרך ציור המנדלה. מוצאת שהחוויה הזו, של יצירת המנדלות, מחברת אותי לתובנות רבות בנוגע לתדר המעגל.

 במעגל נוצרת מציאות חדשה, המרחב המעגלי, מזמין אותי להיות חלק , בשיוויון מלא, ושומר את האנרגיה פנימה. לתוך המעגל. כמו במדורה השבטית. כמו בריקוד.

 בעבודתי כמחנכת אני מגלה כי המעגל, מזמן שיח בגובה העיניים,  מאפשר אחיזה יד ביד, מעשית ומטאפורית ושומר על זרימה תמידית. במעגל יש משהו שלם, משהו שהוא יותר מנוכחותו של כל פרט בו. הוא יוצר מרחב מגן ומוגן ופותח ערוצי תקשורת. הוא מזמן תובנות חדשות. התנסויות.

 בתוך המעגל, אני מגלה, שהילדים חווים אחדות, הרמוניה, שלוה, אמון, שקט, תעוזה ואומץ, פתיחות, עוצמה והעצמה.


חיפשתי בויקיפדיה  את ההגדרה המדוייקת לסינרגיה:
" סינרגיה - (בעברית "איגבור") - סינרגיזם (מיוונית: synergos - לעבוד ביחד).
פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה חזקה יותר מאשר הצירוף של פעולות כל הגורמים בנפרד: שיתוף פעולה בין שתי קבוצות, פעולה משולבת.
תומכי הסינרגיה מעודדים שיתופי פעולה בין אישיים על בסיס התנדבותי  בעיקר, כי רק כך התוצאה הסופית תהיה אופטימלית.

לתורת הסינרגיה משפטי מליצה רבים כמו "השלם גדול מסך חלקיו" ומשפטים נוספים המדגישים ששלמות של דבר תגיע משיתוף פעולה נכון ועבודת צוות, ולא מחלקים נפרדים אשר יבצעו עבודתם בנפרד למען אותה תוצאה סופית".

אין כמו העבודה במעגל עם ילדים, להבין זאת.

הילדים מאפשרים לעצמם להיות נטולי דעות קדומות ובעבודה במעגל, אני רואה, איך נוצרת ההזדמנות לסינרגיה. "השלמות" שמדברים עליה בסינרגיה, מאד מורגשת בעבודה במעגל. המעגל, הינו ויוצר שלמות.

עוצמת המעגל מתבטאת, בעבודה עם ילדים, גם ביצירת מרחב הפעולה שלהם, וגם בחשיפה לחומרים העוסקים ומהווים ביטוי למעגל (תנועה במעגל,  יצירת מנדלה, ישיבה במעגל וכיו"ב).

יאנוש קורצ'אק, המורה הדגול, האישיות מעוררת ההשראה, איש החינוך לדוגמא, כתב בכתביו "דת הילד" על העבודה עם ילדים. הוא תאר את המפגש הזה, עם הילדים באופן הבא:
"ילד אחד-עולם גדול ורחב.
שני ילדים-שלושה עולמות:
עולמו של כל ילד לחוש ושל שניהם יחד.
שלושה ילדים הם לא רק אחד ועוד אחד ועוד אחד.
נוסף לשלושה-ראשון שוני יחד, ראשון ושלישי יחד, שני ושלישי יחד ונוסף עליהם עולם של כולם יחד.
הרי לך שבעה עולמות- אי רצון, ידידות, ריב, שמחה, עצב.
צא וחשוב כמה עולמות גנוזים בעזרה,עשרים, שלושים ילד,
עולמות רבים וקשים.
לבדך בלי עזרת הילדים
לא תכיר עולמות אלה
ואז מלאכת החינוך שלך לא תצליח"                          

.                                          בכל פעם, שאני קוראת את המילים הללו, אני מתרגשת
כמה רגישות. כמה חוכמה. כמה פשטות מעוררת פליאה.

גם בדבריו של קורצ'אק באה לידי ביטוי החוכמה הזו.
של הסינרגיה. של הרווח הבל ישוער של הביחד.

אני מאושרת, שיש לי הזכות לאפשר, כמחנכת, את המרחב המעגלי
ולאפשר קיומם של כל העולמות הללו. זכיתי.








התמונות הן עבודה במעגל עם מנדלה. סינרגיה בהתגלמותה.

30 במאי 2012

שדוני הפחד או הקולות המחזקים

"מַה שֶׁמַּרְחִיק אוֹתְךָ וְאֶת כֻּלָּנוּ מִלְּהִכָּנֵס בַּשַּׁעַר שֶׁל אֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁלָּנוּ, הֵם הַסְּפֵקוֹת, הַפְּחָדִים", הִיא אָמְרָה. "שֵׁדוֹנֵי הַפַּחַד הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹחֲשִׁים לָנוּ: "לֹא. לֹא. לֹא. אַתָּה לֹא יָכוֹל. אַתָּה לֹא תַּצְלִיחַ. זֶה לֹא אֲמִתִּי. לְעוֹלָם לֹא תַּגִּיעַ לְשָׁם". "כֵּן, נָכוֹן. אֲנִי שָׁמַעְתִּי אוֹתָם!", אָמַר שַׁחַר. "שָׁמַעְתִּי כָּל מִינֵי קוֹלוֹת בְּתוֹכִי, חֵלֶק אָמְרוּ: אַתָּה יָכוֹל! אַתָּה מְסֻגָּל! אַתָּה תַּצְלִיחַ! אַתָּה חָזָק! וְחֵלֶק אָמְרוּ: אֵין סִכּוּי! זֶה הַכֹּל בַּדִּמְיוֹן. אֵין בִּכְלָל דָּבָר כָּזֶה. אַתָּה פַּחְדָן! אַתָּה חַלָּשׁ! לֹא תַּצְלִיחַ לְהַגִּיעַ". עַלִּיזָה חִיְּכָה וְאָמְרָה: "אַתָּה רוֹאֶה? אַתָּה יוֹדֵעַ הַכֹּל לְבַד. אֲנִי לֹא צְרִיכָה בִּכְלָל לְהַסְבִּיר לְךָ כְּלוּם. זֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט - אִם הַקּוֹלוֹת הַלֹּא נֶחְמָדִים מְנַצְּחִים, אֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת תִּתְרַחֵק מִמְּךָ וְלֹא תַּגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר. אִם הַקּוֹלוֹת הַטּוֹבִים, הַמְּחַזְּקִים, גּוֹבְרִים, אַתָּה בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה וְתַגִּיעַ לְאֶרֶץ הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת שֶׁלְּךָ. כָּכָה זֶה לֹא רַק אֶצְלְךָ, אֶלָּא אֵצֶל כָּל יֶלֶד וְאֵצֶל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם".

כמה פעמים בחיינו נתקלנו במצבים בהם קולות פנימיים וחיצוניים עכבו אותנו מלהגיע למימוש היכולות שלנו? כמה, אנחנו מאפשרים לקולות המחזקים אותנו, מבפנים ומבחוץ, לתת לנו יד ולהוביל אותנו בבטחה למימוש הייעוד שלנו??? בפעילות שהתקיימה בקבוצה, שוחחנו על כך. השיחה והפעילות התמקדו בעיקר בכוחות ובקולות המחזקים. מצ"ב תמונות מהפעילות. תהנו!!!




25 במאי 2012

חג שמח לכולנו

מחר ערב חג השבועות. לחג השבועות ארבעה שמות: חג הקציר/חג הביכורים, חג השבועות וחג מתן תורה. היום, אביא מעט מן הפרשנות שלי לשמות החג: חג הקציר/חג הביכורים : שם זה, מייצג את התקופה בה חל החג, תקופת קציר השיבולים. מהשיבולים עושים את הקמח וממנו את הלחם, המאכל הבסיסי ביותר של האדם. על מנת לקצור את ביכורי השדה, על מנת להגיע לרגע הזה, של עמידה מול שדה שיבולים גדוש, יש לעמול קשה. יש לעבד את האדמה, לחרוש, לזרוע, יש להשקות ולהתפלל לגשם, יש להעניק לשדה אהבה ולהאמין. כך גם בחיים. על מנת לקצור הצלחות והשגים, עלינו לעבור דרך של עשיה והשקעה. בהרצאה ששמעתי מרובין שארמה, שכתב את "הנזיר שמכר את הפרארי" הוא אמר משפט שתפס אותי מאד: "לקח לי 20 שנים, של עבודה קשה, להפוך להצלחה של בין לילה". חג השבועות: מקור השם בציווי לספור 7 שבועות מחג הפסח לחג זה. יום אחד יום, בעודנו אוספים את העומרים עלינו לספור ולהמתין בסבלנות. גם בחיים, יש לנו לעיתים קרובות יעדים, אליהם אנו שואפים להגיע. כאשר אנו תוחמים יעדים אלה בלוחות זמנים ברורים, כאשר אנו יודעים בכל רגע ורגע לאן אנו חותרים ויודעים, שבסופו של דבר, יציאת מצרים האישית שלנו תוביל אותנו מעבדות, שהיא הדבר הגשמי ביותר אל עבר קבלת התורה-שהיא הדבר הרוחני ביותר, המסע הזה נהיה אפשרי. המסע הזה מקבל משמעות. חג מתן תורה: במעמד הר סיני קבל עם ישראל את לוחות הברית. לוחות אבן ועליהם עשרת החוקים לקיומנו כעם. לכל אדם יש את התורה שלו. התורה האישית או התורה ששייכת לקבוצה. מהי אותה תורה? עולם הערכים האישי שלי. עולם החוקים לאורם אני בוחר לחיות. הערכים שלנו מניעים את העשיה שלנו בעולם. הם נותנים משמעות עמוקה לבחירות שלנו, מאפשרים לנו לממש את עצמנו. מאחלת לכולנו חג שמח, מלא באור, שלוה ואהבה.

22 במאי 2012

אנשים טובים באמצע הדרך, או....דוגמה אישית

בשבוע שעבר, ישבתי בחדרי, כשנקישות בדלת הפרו את שלוותי. "מי בא לבקרני?" תהיתי ביני וביני, בעודי פוסעת אל עבר דלת הכניסה. הצצה בעינית הפתיעה אותי: אמא ושלושה ילדים עמדו מצידה השני של הדלת. אף לא אחד מהם היה מוכר לי. "כן......שלום..." פתחתי את הדלת לרווחה. "תיכף תגידי לי תודה גדולה" אמרה האם. "תודה? על מה תודה?" "היינו למטה, בחניה, ומצאנו את הארנק שלך...חיטטתי לחפש תעודת זהות ומצאתי בה את כתובתך". "תודה" עניתי בשמחה, בדיוק כפי ששערה האמא שאומר. "אממממ....בואו, שבו, פניתי אל שלושת הילדים, חכו רגע, יש משהו לתת לכם....." הם התיישבו, ממש לפי הגובה. הבת הגדולה, ליהיא, בכיתה ג' הבן האמצעי עילאי, בכיתה א' והקטן, שאינני זוכרת את שמו, בגן. ניגשתי לחדרי ושלפתי מהמדף את הספר שלי "המסע לארץ האפשרויות", חזרתי לפינת האוכל וספרתי להם על הספר. ספרתי להם, שחלק מהספר הזה, מדבר על טוב. על לתת טוב ולקבל טוב. ובעודי מכוונת, כמובן, למעשה הפרטי, הקטן, שעשתה אמא שלהם, יכולתי לראות איך החזה של עילאי מתנפח וברק נמלא בעיניה של ליהיא. נתתי להם את הספר במתנה עם חתימה אישית ממני. לפני יותר מעשרים שנה, כששקדתי על לימודי ההוראה היה שיעור, שזכור לי יותר מאחרים. בשיעור הזה הסבירה לנו המורה, שהדרך הטובה ביותר ללמד אחרים-היא דרך הדוגמה האישית. האמא המדהימה הזו לא דברה ולא הסבירה איך להיות טובה. היא לא הטיפה על חשיבות ערך הנתינה ולא הטיחה, עד כמה החברה בארץ הולכת מדחי אל דחי. האמא המדהימה הזו, התכופפה. הרימה את הארנק. פתחה אותו. הוציאה את תעודת הזהות. לא התייחסה לשטרות שהיו מונחים זה לצד זה. עלתה 9 קומות במעלית ולימדה את ילדיה הגאים, שיעור מופלא באזרחות טובה. כבר שבוע אני הולכת עם הסיפור הזה. עכשיו, בנסיעה המפרכת, מחיפה למודיעין, התפניתי סופסוף, לחלוק אותו עמכם.

11 במאי 2012

מתקרבים לשער של ארץ האפשרויות

 
התיישבנו במעגל. 7 ילדים ואני. תחושת הציפיה עמדה באוויר. אי אפשר היה להתעלם ממנה. האווירה הזו ריגשה אותי. נוצרת פה אינטימיות ובטחון. הילדים יכולים להרגיש בחושיהם המחודדים שכאן הם יכולים להיות הם. פה, יש קבלה והכלה. פה יש מקום בו ניתן לשתף ולהתחבר.
התחלנו בהקראת קטע מתוך "המסע לארץ האפשרויות":
"למרות שנפגשו רק לפני כמה דקות, גם הוא הרגיש את עליזה וידע מה עובר בליבה.
זאת הייתה הרגשה מיוחדת מאד.
הוא לא יכול היה להסביר זאת במילים
אבל הוא חש את השמחה שחשה עליזה
לצאת יחד איתו למסע לארץ האפשרויות.
ההתרגשות של שניהם הייתה רבה ושחר התעייף.
אט אט עטפה אותו השינה ומבלי משים שקע לתוך תרדמה נעימה."
לאחר מכן, התנגנה לה מוסיקה שקטה ומרגיעה ויצאנו למסע של דמיון מודרך לכיוון ארץ האפשרויות.
כל אחד מהילדים הניח את ראשו על השולחן כשברקע המנגינה
ולאחר שהתחבר לנשימה, לתחושה הפיסית,
החל לדמיין בעיני רוחו את הדרך לכיוון השער של ארץ האפשרויות
באמצעות שאלות מנחות.
בסוף המסע לכיוון השער, פקחו הילדים את עיניהם וציירו משהו שעלה בתוכם בדרך.
תחושה, אדם שפגשו, צבע או נוף, באו לידי ביטוי בצבע וצורה.
השיחה שאחרי הילדים בטאו אושר, רוגע ושלוה, ושתפו את החברים בציוריהם.



 

5 במאי 2012

עבודה במעגל עם ילדים

שבת שלום לכם,
שוב, נפגשתי עם התלמידים שלי, הפעם לפעילות של דינמיקה קבוציתית במעגל.
שוחחנו, שחקנו, הילדים התנסו בפעילויות שונות ומגוונות, לאחר כל פעילות עשינו את החיבורים לחיים.
הילדים העלו תובנות משמעותיות שהחלטתי לחלוק עמכם ללמידה משותפת, שהרי אין כמו העדות האותנטית של הילדים בזמן אמת.
הילדים ציינו כי עצם הישיבה במעגל, מקנה תחושה של מוגנות ובטחון. אפילו העובדה שהישיבה, מבחינה פיזית, היא בתוך מיתחם סגור, מאפשרת להיפתח בידיעה שהכל נישאר בתוך המעגל.
היה מי שאמר שבמעגל יש שיוויון. אף אחד לא מוביל. אף אחד לא עומד בראש. כולם שווים לכולם.
ילדה אמרה שבמעגל יש זרימה וזה לא משהו שעומד במקום, כמו החיים.
שעה אחת. תובנות רבות. אושר גדול.

25 במרץ 2012

המסע לארץ האפשרויות-רציונל

הרעיון ליצירת קונספט "המסע לארץ האפשרויות", נולד במהלך לימודי אימון, במסגרת לימודי החוץ של אוניברסיטת חיפה.
"המסע לארץ האפשרויות", הינו מסע אישי, המשלב הבנות ותובנות כבסיס לתהליך של פריצת דרך לשינוי.
המסע, מורכב משלושה חלקים:

1.     סיפור אגדה
בו מסופר על שחר, ילד היוצא למסע למימוש חלומותיו. שחר פוגש את הפיה עליזה, שמכוונת אותו ועוזרת לו לגלות את הדרך לארץ האפשרויות.

במסע מגדיר  שחר את המטרה שלו (להגיע לארץ האפשרויות), מגלה את הכוח הטמון במחשבותיו, מגלה את העובדה כי אנשים/מצבים בחייו משמשים כמראות, מאיר את הספקות שבלבו, מתמודד עם הספקות, הפחדים והחסמים שלו, עובר תהליכים של עיצוב מחדש של דרך החשיבה שלו ובסופו של דבר פורץ את הדרך לארץ האפשרויות.

הסיפור הוא סיפור אלגורי, אשר מקפל בתוכו את מודל האימון. בבסיס הסיפור מנסה שחר לגלות מדוע הוא תקוע, איך הוא יצא מהתקיעות, מה באמת רוצה ושואף בחייו, איך הוא משיג את מה שהוא רוצה. במסע אותו עובר שחר, הוא מציב לעצמו מטרה ברורה, מקבל מהפיה הטובה, עליזה, הדרכה והכוונה כיצד להשיג את יעדיו (מקביל ליחסי מאמן-מתאמן), לומד להכיר בחסמים הרגשיים שלו ושם את הדגש על זיהוי וחיזוק הכוחות המניעים אותו. שחר מציב לעצמו מטרות ויעדים, עובר תהליכי שינוי החשיבה, מכיר בפחדים  שלו, עובר מהבנה-לפעולה, ובסופו של דבר-פורץ את הדרך.

 יש לציין כי "ארץ האפשרויות" נשארת לאורך כל הסיפור כמשהו ערטילאי והמטרה אינה מטרה המוגדרת לקורא. זאת על מנת לאפשר לכל ילד להזדהות עם מסגרת הסיפור וליצוק לתוכה את המשמעויות והתובנות האישיות שלו.
בדומה לתהליך האימון, כך גם המסע, מסתיים בהגעתו של שחר לארץ האפשרויות.

מה יעשה בארץ האפשרויות-זה כבר העניין שלו. גם תהליך האימון הינו תהליך לפריצת דרך, כאשר המאמן עוזר למתאמן לפרוץ את הדרך-למימוש מטרותיו וחזונו.

2.     דפי פעילות
דפי הפעילות מאפשרים לילד, הנחשף למסע, לקחת חלק פעיל בתוך החוויה של שחר.
דפי הפעילות יוצרים אצל הילד, הזדהות ואמפתיה כלפי שחר ומביאים את הילד הקורא ללוות את שחר במסע, צעד אחר צעד ולחוות יחד איתו את המסע.
החוויה עובדת בשני הכיוונים: מצד אחד, הילד- הקורא הפאסיבי מזדהה עם שחר.
הוא חווה יחד איתו את הדרך, מתמודד דרכו עם אותם החלומות, המאוויים, החסמים וההצלחות. מצד שני, דפי הפעילות מאפשרים לילד לחוות חוויה אקטיבית ולהיות בעצמו הגיבור של הסיפור. הילד המתמודד עם החוויה האישית שלו, יוצא למעשה במחול דואלי בו  הוא קורא הסיפור  ומשמש כגיבור הראשי בעת ובעונה אחת.
דפי הפעילות כתובים במקביל לסיפור ומאפשרים לילד לעצור לאחר כל פרק ולבחון את התובנות שלו בנוגע לסיפור:
- להגדיר את המטרה שלו/החזון שלו.
- לתת את תשומת הלב למחשבותיו (מחשבה-מילה-מעשה).
- לבחון את האנשים והמצבים המשקפים לו אמונות שלו ותפיסות בנוגע למציאות.
- לפתח יכולת לעצב את המציאות בהתאם לחזון הפנימי "המחשבה הדומיננטית או הגישה הפנימית הן מגנט, והחוק הוא שדומה מושך דומה, וכתוצאה מכך הגישה הפנימית תמשוך ללא יוצא מן הכלל מצבים המקבילים לטבעה" (צ'רלס האנל -1866-1949).
- הצפת החסמים ומודעות להם.
-התבוננות רפלקטיבית על המציאות.
- יכולת התבוננות חיובית אל העתיד "אם אתם מרגישים טוב, אתם יוצרים עתיד שתואם את הרצונות שלכם. אם אתם מרגישים רע, אתם יוצרים עתיד שמנוגד לרצונות שלכם. כאשר אתם עוסקים בשגרת יומכם, חוק המשיכה פועל בכל שניה ושניה" (מארסי שימוף).
- יצירת עקרון מארגן, לאור ההבנה של הכוחות המחלישים והכוחות המחזקים הטמונים בו
- יצירת מתווה דרך "תרגיל ארבעת הצעדים" המאפשר לבנות תכנית פעולה מוגדרת המטרות אופרטיביות ותיחום בזמן.
- פיתוח יכולת חשיבה מחודשת על המציאות ושינוי הפרשנות.
3. ליווי אימוני אישי/בקבוצה
המאמן מהווה למעשה את אותה "עליזה", הפיה הטובה, המנחה ומכוונת את שחר במסע. המאמן, שם את הדגשים, נותן את ההארות בדרך, מציב את התמרורים ושלטי ההכוונה ומאפשר לילד למצות את התהליך בצורה המיטבית.
 אימון בקבוצה מעשיר את התהליך ומאפשר לילדים להתנסות בו בצורה דינאמית עוד יותר.

תהליך האימון המקביל לספר:
ש
ל
ב


ה-

B
E
I
N
G

מפגש מספר:
הפרק בספר:
עקרונות/מודלים/תרגילים:
1
"החלום"
ניסוח מטרה אופרטיבית, בחינת תחומי החיים
2
"כוח המחשבה"
אמונות ותפישות על העולם, חשיפת עולם הערכים,
פיתוח חשיבה חיובית, הכרה בעוצמה מחשבה-מילה-מעשה
3
"השתקפויות"
הבנה כי החיים משמשים כבבואה דרכה יכולים אנו
ללמוד ולחדד את הבנת המציאות אותה אנו יוצרים
4
"מבעד לשער"
חסמים מנטאליים , מחשבות יוצרות מציאות,
תפישות מעכבות התנהגות
5
"הספק"
אמירות שליליות, תפיסות ותבניות חוסמות, פחדים
6
"הידיעה"
מודעות עצמית, עקרון מארגן, שלב התובנות.
הבנה שיוצרת פריצת דרך
ש
ל
ב

ה-

D
O
I
N
G

7  
"התבוננות"
חשיבה רפלקטיבית, עיצוב מחדש reframing
על אמונה שיושבת על חסם מרכזי
8
"השדים"
המשך התהליך וחידוד החסמים,
הפחדים לצד ביטוי מילולי של החוזקות
9
"צעדים ראשונים"
תרגיל ארבעת הצעדים
10 
"המסע"
תהליך reframing, התחלה של סיכום האימון

11
"ארץ האפשרויות"
סיום, מהי פריצת הדרך? שיקוף הדדי, מתנות לחברי הקבוצה


31 ביולי 2011

מורים בכל מקום/רחל נעמי רמן

מתוך "ברכות סבי"

"אני זוכרת בבהירות אירוע שהתרחש כשהייתי בכיתה ג'. צעדתי עם אמי ברחוב מרכזי בניו-יורק ונדחקנו בין ההמון בדרכנו למקום כלשהו. בדיוק אז הושמתי בכיתת מחוננים כיוון שהצלחתי מאד במבחני האיי. קיו, והמורה החדשה שלי הסבירה לנו שמי שלומד בכיתה שלה היה חכם יותר מרוב האנשים בארצות-הברית.
בזמן שהלכנו בתוך ההמון הממהר נזכרתי בדברי המורה ונמלאתי גאווה של בת שמונה. סיפרתי לאמי שהמורה אומרת שאני חכמה יותר מרוב האנשים מסביבנו. אמא נעצרה מיד והתכופפה, עיניה מול עיני, וכשההמון נוהר משני צידינו אמרה לי שלכל אחד מסביבנו יש חוכמה נסתרת. כל אחד יודע יותר ממני איך לחיות ואיך להיות מאושר ואוהב.
הסתכלתי בעוברים ושבים, כולם היו מבוגרים. "בגלל שהם כולם מבוגרים, אמא?" שאלתי אותה בתימהון. "לא, יקירה. זה תמיד יהיה כך", היא אמרה לי. "ככה זה". הסתכלתי שוב בהמון הנע סביבנו. לפתע רציתי להכיר את כולם. ללמוד מהם, להיות בחברתם...

חלק מן השליחות שלנו, כאנשי חינוך
להראות לתלמידינו את האור שבהם.
לחבר אותם אל הכישרון
אל המיוחד
אל העשיר
החכם
הצפון בתוכם.

מכל מלמדיי השכלתי-מה דעתכם???

היום, בעידן בו תלמידינו חיים את האינטרנט,
עבורם מפגש חברתי מתחבר מיד לפייסבוק וטוו'יטר
והמחשב הוא מושא התקשורת וההתקשרות המיידי שלהם,
חובה עלינו ללמוד, להתעדכן ולהתמצא......
מכל מלמדיי השכלתי,
צפו בסרטון וחוו דעתכם......

מורה משמעותי

מורה משמעותי
אינו בהכרח זה שרכש ידע והשכלה גבוהה
הוא לאוו דווקא זה שטורח על מערכי השיעור שלו
גם לא זה שכתתו היא הממושמעת ביותר בבית הספר.

מורים מסוג זה, וודאי רציניים ומקצועיים
וללא ספק מביאים כבוד למקצוע ומקדמים את תלמידיהם להישגים.

מורה משמעותי הוא אותו מורה
שמצליח לגעת בנשמה של תלמידיו.
הוא זה, שרואה מעבר וחודר לפנימיות של תלמידיו.
הוא זה שמצליח להכנס לנבכי נפשו של הילד.

מורה משמעותי הוא זה שברגישות אין קץ,
יכול לחוש את הילד, להזדהות עמו
ולכוונו-למצוא בתוכו את איכויותיו הפנימיות.

הוא אותו מורה
שרואה שמעבר למעטפת
את האישיות והפוטניצאל הטוב,
ומורה לו את הדרך להגיע אל המקור הזה ולעשות בו שימוש.

מורה משמעותי הוא זה
שאוהב את תלמידו, דואג לו וחפץ ביקרו.
הוא זה, שמעניק מעצמו
בזמן וברגש
בתשומת לב ובהתבוננות
בקשבה ובהשקעה
ללא משוא פנים
ומוביל את הילד לממש את עצמו באופן מיטבי.

מורה משמעותי
אינו נבהל מילד מרדן
אינו נלחץ מילד "בעייתי"
אינו מרפה ידיו כשנתקל בילד "קשה".

עבורו "בעייתי" ו"קשה" הן מילים לא רלוונטיות
בקשר הקסום הזה
מורה-תלמיד.

הוא מבין שיש לו ייעוד לפצח את הקושי
להתגבר על הבעיות
ולהעניק לתלמידו את הכלים והאומץ ללכת פנימה
ולהוציא את כל הטוב שקיים בפנים.

מורה משמעותי חש בעבודתו זכות
חש בעבודתו שליחות ויעוד.

מורה משמעותי
מלמד את תלמידיו ומכוונם
להפוך לכשיתבגרו לאנשים משמעותיים בחברה
הוא מצליח לטעת בהם את האמון והתקווה
שקיימים בתוכם היכולות להיות כאלו.

מורה משמעותי אינו פועל במחרב ריק.
הוא פועם בליבם של ילדים וילדות

והם-
בחיוכם
בהקשבה לעצמם
בהערכה שלהם לעצמם
ובתקווה המפעמת בליבם
באמונתם
ובזיהויים את יכולותיהם
הם-הם
שהופכים אותו
למורה משמעותי.

הוא אינו יכול להיות כזה
מבלי שיגע בתלמידיו.