31 ביולי 2011

מורים בכל מקום/רחל נעמי רמן

מתוך "ברכות סבי"

"אני זוכרת בבהירות אירוע שהתרחש כשהייתי בכיתה ג'. צעדתי עם אמי ברחוב מרכזי בניו-יורק ונדחקנו בין ההמון בדרכנו למקום כלשהו. בדיוק אז הושמתי בכיתת מחוננים כיוון שהצלחתי מאד במבחני האיי. קיו, והמורה החדשה שלי הסבירה לנו שמי שלומד בכיתה שלה היה חכם יותר מרוב האנשים בארצות-הברית.
בזמן שהלכנו בתוך ההמון הממהר נזכרתי בדברי המורה ונמלאתי גאווה של בת שמונה. סיפרתי לאמי שהמורה אומרת שאני חכמה יותר מרוב האנשים מסביבנו. אמא נעצרה מיד והתכופפה, עיניה מול עיני, וכשההמון נוהר משני צידינו אמרה לי שלכל אחד מסביבנו יש חוכמה נסתרת. כל אחד יודע יותר ממני איך לחיות ואיך להיות מאושר ואוהב.
הסתכלתי בעוברים ושבים, כולם היו מבוגרים. "בגלל שהם כולם מבוגרים, אמא?" שאלתי אותה בתימהון. "לא, יקירה. זה תמיד יהיה כך", היא אמרה לי. "ככה זה". הסתכלתי שוב בהמון הנע סביבנו. לפתע רציתי להכיר את כולם. ללמוד מהם, להיות בחברתם...

חלק מן השליחות שלנו, כאנשי חינוך
להראות לתלמידינו את האור שבהם.
לחבר אותם אל הכישרון
אל המיוחד
אל העשיר
החכם
הצפון בתוכם.