מחר ערב חג השבועות.
לחג השבועות ארבעה שמות: חג הקציר/חג הביכורים, חג השבועות וחג מתן תורה.
היום, אביא מעט מן הפרשנות שלי לשמות החג:
חג הקציר/חג הביכורים : שם זה, מייצג את התקופה בה חל החג, תקופת קציר השיבולים. מהשיבולים עושים את הקמח וממנו את הלחם, המאכל הבסיסי ביותר של האדם. על מנת לקצור את ביכורי השדה, על מנת להגיע לרגע הזה, של עמידה מול שדה שיבולים גדוש, יש לעמול קשה.
יש לעבד את האדמה, לחרוש, לזרוע, יש להשקות ולהתפלל לגשם, יש להעניק לשדה אהבה ולהאמין.
כך גם בחיים. על מנת לקצור הצלחות והשגים, עלינו לעבור דרך של עשיה והשקעה.
בהרצאה ששמעתי מרובין שארמה, שכתב את "הנזיר שמכר את הפרארי" הוא אמר משפט שתפס אותי מאד: "לקח לי 20 שנים, של עבודה קשה, להפוך להצלחה של בין לילה".
חג השבועות: מקור השם בציווי לספור 7 שבועות מחג הפסח לחג זה. יום אחד יום, בעודנו אוספים את העומרים עלינו לספור ולהמתין בסבלנות.
גם בחיים, יש לנו לעיתים קרובות יעדים, אליהם אנו שואפים להגיע. כאשר אנו תוחמים יעדים אלה בלוחות זמנים ברורים, כאשר אנו יודעים בכל רגע ורגע לאן אנו חותרים ויודעים, שבסופו של דבר, יציאת מצרים האישית שלנו תוביל אותנו מעבדות, שהיא הדבר הגשמי ביותר אל עבר קבלת התורה-שהיא הדבר הרוחני ביותר, המסע הזה נהיה אפשרי. המסע הזה מקבל משמעות.
חג מתן תורה: במעמד הר סיני קבל עם ישראל את לוחות הברית. לוחות אבן ועליהם עשרת החוקים לקיומנו כעם.
לכל אדם יש את התורה שלו. התורה האישית או התורה ששייכת לקבוצה.
מהי אותה תורה? עולם הערכים האישי שלי. עולם החוקים לאורם אני בוחר לחיות. הערכים שלנו מניעים את העשיה שלנו בעולם. הם נותנים משמעות עמוקה לבחירות שלנו, מאפשרים לנו לממש את עצמנו.
מאחלת לכולנו חג שמח, מלא באור, שלוה ואהבה.
